השפעת השתתפות חברתית ופנאי על עיבוד קוגניטיבי במבוגרים

כולנו היינו שם - גללנו ברשתות החברתיות וראינו סרטון עצוב של אדם מבוגר יושב בפארק, ראינו איש מבוגר במסעדה או מנהל סידורים לבד. אנחנו עשויים לחוש צער כלפיו, אבל אנחנו לא תמיד רואים את החיובי שבדבר, אותו אדם נמצא בקהילה ומשתתף בפעילויות היום יום. במסגרת עבודת הדוקטורט שלי בלימודי התואר השני, חקרתי את השפעות ההשתתפות החברתית על מבוגרים ואת האופן שבו היא משפיעה על מעורבותם בפעילויות פנאי ותעסוקה. תקופה כמו מגפה עולמית לא רק פוגעת בבריאותם הגופנית, אלא גם גובה מחיר מהבריאות הנפשית שלהם, עקב תחושות בדידות מוגברות.

מאז שהפכתי להיות מרפאה בעיסוק (OT), נחשפתי באופן ישיר לתפקיד המשמעותי שממלאת ההשתתפות החברתית בתמיכה בתפקודים קוגניטיביים. עבדתי עם מטופלים אשר לאחר שלושה עד חמישה ימי בידוד הראו ירידה ניכרת בקוגניציה ובהתמצאות. לנוכח זאת, חשוב לבחון את היתרונות שהשתתפות חברתית יכול להציע בקידום תהליכים קוגניטיביים באוכלוסייה זו.

השתתפות חברתית במסגרת קבוצתית

כאשר אדם מבוגר מצוי בבידוד חברתי, בריאותו עלולה להיפגע, שכן הוא אינו עוסק בעיסוקים משמעותיים (v olkmer,2022). כמטפלים אנחנו ממלאים תפקיד משמעותי באיתור דרכים לקידום תחומי עניין עבור מטופלינו והשתתפות חברתית ופנאי מוגדרות כתחומי עיסוק מרכזיים.
השתתפות חברתית במסגרת קבוצתית מציעה יתרונות רבים למבוגרים ותורמת לרווחתם הכללית. השתתפות בפעילויות קבוצתיות עשויה לחזק תחושת שייכות ולהפחית בדידות ובידוד. אינטרקציה חברתית מספקת הזדמנויות לקשרים משמעותיים, התורמים לשימור תפקוד קוגניטיבי ובריאות רגשית (smallfield & molitor, 2018). בנוסף, מסגרות קבוצתיות מעודדות פעילות גופנית, יצירתיות ולמידה מתמשכת באמצעות תחביבים משותפים, דיונים או פעילויות התנדבות. השתייכות לקהילה מעניקה תחושת משמעות ותכלית ותורמת לאורח חיים פעיל ומספק בגיל המבוגר.

השתתפות חברתית באמצעות פנאי

על פי ה- CDC, בידוד חברתי נקשר לעלייה של כ-50% בסיכון לדמנציה ולמצבים רפואיים חמורים נוספים. אף שמחלות נוספות כגון מחלות לב, שבץ , דיכאון וחרדה הוזכרו, דמנציה נמצאה כמצב המרכזי הקשור לסיכון מוגבר בבידוד חברתי בגיל המבוגר.
מעורבות בפעילויות חברתיות, כפי שמוגדרת ב-OTPF, מתייחסת לשמירה על איזון בין תחביבים וחברה לעיסוקים אחרים. בעבודה עם מבוגרים, אין די בהתמקדות בתפקודי היומיום, פעילויות מורכבות ובהתאמות נדרשות, אלא יש לבחון גם את העיסוקים הקודמים ואת תחומי העניין של האדם, מה מעניק לו משמעות? כיצד ניתן לסייע לו לשוב להשתתף בתחביב או בפעילות משמעותית?
בהתאם לסביבתו של האדם, ניתן לשלב תכניות המעודדות הגברת מעורבות בפנאי. אף שתדירות ותוכן התכניות משתנים, קיימות ראיות מחקריות משמעותיות התומכות בשילוב תכניות חברתיות בהתערבויות ריפוי בעיסוק עבור מבוגרים בקהילה.
לדוגמה, עבדתי עם אישה שגרה במסגרת דיור מוגן, אשר בתחילה הייתה פעילה מאוד – השתתפה בפעילויות שהתקיימו במבנה, אכלה עם חברים ויצאה לפעילויות חוץ. בהמשך הועברה ליחידת טיפול בזיכרון עקב ירידה קוגניטיבית, והמעבר השפיע משמעותית על רמת המעורבות והרווחה שלה. היא נעשתה מבודדת יותר ושהתה רוב הזמן בחדרה. במסגרת תפקידי, סיפקתי הדרכה לבני משפחתה ולצוות בדבר חשיבות השמירה על השתתפות חברתית ופעילותית. הדגשתי את היתרונות שבהמשך השתתפות באירועים יומיומיים, יציאות קבוצתיות ופעילויות קהילתיות. כתוצאה מכך חזרה להתחבר לדיירים מוכרים והפגינה שיפור בקשב לאורך היום. שינוי זה תרם הן לרווחתה הרגשית והן לתפקודה הקוגניטיבי.

השתתפות חברתית ועיבוד קוגניטיבי

להשתתפות חברתית תפקיד מרכזי בתמיכה בתפקוד קוגניטיבי ובהזדקנות מוצלחת, והיא מהווה מרכיב מפתח בהתערבויות בריפוי בעיסוק.
בקרב מבוגרים ואנשים החווים ירידה קוגניטיבית, מעורבות בפעילויות חברתיות משמעותיות מספקת הזדמנויות לגירויי קשב, זיכרון ותפקודים ניהוליים בהקשרים יומיומיים. מטפלים משתמשים באינטראקציות קבוצתיות ובין-אישיות לקידום תקשורת, פתרון בעיות וחשיבה מסתגלת — מיומנויות חיוניות לשימור ולשיפור תפקוד קוגניטיבי.
מחקרים מצביעים על כך שמעורבות חברתית אינה רק מנבאת שינויים בתפקוד קוגניטיבי לאורך זמן, אלא אף מהווה גורם מגן מפני הידרדרות קוגניטיבית. שילוב מעורבות חברתית בתכניות טיפול תומך בבריאות הקוגניטיבית והרגשית, מחזק תחושת משמעות, זהות וקהילתיות, ונקשר למגוון תחומי קוגניציה. בנוסף, רמת המעורבות החברתית מהווה מדד משמעותי להידרדרות תפקודית הקשורה להזדקנות ולהתקדמות דמנציה, ומדגישה את חשיבותה ככלי משמעותי.

כיצד לשלב השתתפות חברתית בפועל

כמטפלים, אנו נוקטים גישה הוליסטית לטיפול, תוך התייחסות לצרכים הפיזיים, הקוגניטיביים, הרגשיים והנפשיים של האדם לאורך מעגל החיים. השתתפות חברתית עשויה לכלול מגוון רחב של התערבויות, המותאמות לתחומי העניין ולהעדפות האישיות של כל אדם.
בשלב ההערכה ניתן לשאול על פעילויות ותחביבים שהאדם נהנה מהם, תדירות יציאתו מן הבית, האופן שבו הוא נוהג לבלות את זמנו במהלך השבוע, ועל פעילויות שהיה מעוניין להשתתף בהן לו ניתנה לו ההזדמנות (Papageorgiou et al., 2016). ניתן לזהות חסמים אפשריים למעורבות בפעילויות אלו, להמליץ על התאמות שיתמכו בהמשך בחיי החברה הקיימים, ואף להציע פעילויות חדשות התואמות את תחומי העניין של האדם.
באמצעות ההתערבות הטיפולית ניתן לשלב את האדם המבוגר במשימות זיכרון, סדר וארגון , התאמה, קשב, פתרון בעיות ותפקודים ניהוליים, באופן המאתגר ומעודד תהליכי עיבוד קוגניטיביים. חשוב להמשיך ולעודד מבוגרים לעסוק בפעילויות מהן הם נהנים, מתוך הכרה בכך שכל אדם שפוגשים חי בעבר חיים עשירים בכישורים ייחודיים, תחומי עניין ותשוקות.

אודות המחבר

אשלי דני, OTD, OTR/L, היא מרפאה בעיסוק גריאטרית ב-FOX Rehabilitation. היא בוגרת אוניברסיטת צ'טהאם, שם השלימה דוקטורט בריפוי בעיסוק בשנת 2023. היא בעלת הסמכת First Response Low Vision מטעם Pennsylvania Occupational Therapy Association (POTA) וכן Micro-Credential בתחום Low Vision מטעם American Occupational Therapy Association (AOTA).

בנוסף, היא משמשת כמפתחת תוכן עבור הפלטפורמות הדיגיטליות של FOX Rehabilitation, ויוצרת תכנים עבור מטפלים ברחבי ארצות הברית בנושאים כגון לקות ראייה, התאמות בדמנציה, דלקת מפרקים, שיקום לאחר שבץ ובטיחות בבית עבור מבוגרים.

מקורות

• Bourassa, K. J., Memel, M., Woolverton, C., & Sbarra, D. A. (2015). Social participation predicts cognitive functioning in aging adults over time: comparisons with physical health, depression, and physical activity. Aging & Mental Health, 21(2), 133–146. https://doi.org/10.1080/13607863.2015.1081152
• Centers for Disease Control. (2021, April 29). Loneliness and social isolation linked to serious health conditions. https://www.cdc.gov/aging/publications/features/lonely-older-adults.html
• Liebzeit, D., Kuo, W. C., Carlson, B., Mueller, K., Koscik, R. L., Smith, M., Johnson, S., & Bratzke, L. (2022). Relationship of Cognitive and Social Engagement to Health and
• Psychological Outcomes in Community-Dwelling Older Adults. Nursing research, 71(4), 295–302. https://doi.org/10.1097/NNR.0000000000000589
• Pagageorgiou, N., Marquis, R., & Dare, J. (2016). Identifying the enablers and barriers to community participation amongst older adults. British Journal of Occupational Therapy, 79(12), 724-751. DOI: 10.1177/0308022616656195
• Smallfield, S., & Molitor, W. L. (2018). Occupational therapy interventions supporting social participation and leisure engagement for community-dwelling older adults: A systematic review. American Journal of Occupational Therapy, 72(4), 1-8. https://doi.org/10.5014/ajot.2018.030627
• V olkmer, K. (2022). Using the Model of Human Occupation as a framework for promoting occupational engagement among socially isolated older adults. SIS Quarterly Practice Connections, 7(2), 21–23. https://www.aota.org/publications/sis-quarterly/productive-aging-sis/pasis-5-22

‍